טֵירַה

See also: טירה

Judeo-Italian

Etymology

Inherited from Latin terra, from Proto-Italic *terzā, from Proto-Indo-European *ters-eh₂, from *ters- (“dry”).

Noun

טֵירַה (ṭerah /terra/) f (plural טֵירִי (ṭeri /⁠terri⁠/))

  1. land
    • 16th century [750–450 BCE], “לוּ לִיבֵירוֹ דֵי יְחֵזְקְאֶל [Lu libero de Jezekièl, The Book of Ezekiel]”, in נְבִיאִים [Neviim, Prophets]‎ (manuscript), translation of נְבִיאִים (Nəvīʾīm, “Prophets”) (in Biblical Hebrew), chapter 5, verse 5, archived as part of the National Library of Israel's catalogue:
      קוּסִי דִיסֵי דוּמֵידֵית דֵית קוּוֵיסְטַה יְרוּשַלַיִם אֵינְפֵֿירַה לִי ײֵינְטִי פוּסִי אֵיסַה אֵי לִי קוּנְטוֹרְנִי סוּאִי טֵירִי (Judeo-Roman)
      qusi dise dumedeṯ deṯ quvesəṭah yərušalayim ʾenəferah li yyenəṭi pusi ʾesah ʾe li qunəṭorni suʾi ṭeri
      /Cusì disse Dumedeo Deo: Quvesta Irušalajim; enfera li jjenti pusi essa, e li cuntorni sui terri./
      [original: כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה זֹאת יְרוּשָׁלִַם בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת׃]
      Koh āmar Ăḏônāy YHWH zot Yərūšālaim bətôḵə ha-gôyim śamətîhā ûšəḇîḇôtêhā ărāṣôt.
      Thus said the Lord God: "This [is] Jerusalem, I set it amidst the nations, and its borders [are] lands".
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.