מוקף
Hebrew
| Root |
|---|
| נ־ק־ף |
Adjective
מוקף \ מֻקָּף • (mukáf) (feminine מוקפת \ מֻקֶּפֶת, masculine plural מוקפים \ מֻקָּפִים, feminine plural מוקפות \ מֻקָּפוֹת)
- surrounded; enclosed
- היא תמיד מוקפת בחברים.
- hi tamid mukefet b'khaverim.
- She is always surrounded with friends.
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.