מחק

Hebrew

Etymology
Root
מ־ח־ק (m-ḥ-q)

Cognate with Arabic مَحَقَ (maḥaqa).

Pronunciation

Noun

מַחַק • (mákhak) m (plural indefinite מְחָקִים) [pattern: קֶטֶל]

  1. an eraser (an item for erasing pencil markings.)

Verb

מָחַק • (makhák) third-singular masculine past (pa'al construction, passive counterpart נִמְחַק)

  1. to erase

Conjugation
Conjugation of מָחַק (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: למחוק / לִמְחֹק
  • action noun: מְחִיקָה
  • passive participle: מָחוּק
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first מָחַקְתִּימָחַקְנוּ
second מָחַקְתָּמָחַקְתְּמְחַקְתֶּם1מְחַקְתֶּן1
third מָחַקמָחֲקָהמָחֲקוּ
present מוֹחֵקמוֹחֶקֶתמוֹחֲקִיםמוֹחֲקוֹת
future first אֶמְחַקנִמְחַק
second תִּמְחַקתִּמְחֲקִיתִּמְחֲקוּתִּמְחַקְנָה2
third יִמְחַקתִּמְחַקיִמְחֲקוּתִּמְחַקְנָה2
imperative מְחַקמַחֲקִימַחֲקוּמְחַקְנָה2
notes
  1. Pronounced מָחַקְתֶּם and מָחַקְתֶּן in informal Modern Hebrew.
  2. Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of מָחַק (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: למחוק / לִמְחֹק
  • action noun: מְחִיקָה
  • passive participle: מָחוּק
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first מָחַקְתִּימָחַקְנוּ
second מָחַקְתָּמָחַקְתְּמְחַקְתֶּם1מְחַקְתֶּן1
third מָחַקמָחֲקָהמָחֲקוּ
present מוֹחֵקמוֹחֶקֶתמוֹחֲקִיםמוֹחֲקוֹת
future first אמחוק / אֶמְחֹקנמחוק / נִמְחֹק
second תמחוק / תִּמְחֹקתִּמְחֲקִיתִּמְחֲקוּתמחוקנה / תִּמְחֹקְנָה2
third ימחוק / יִמְחֹקתמחוק / תִּמְחֹקיִמְחֲקוּתמחוקנה / תִּמְחֹקְנָה2
imperative מחוק / מְחֹקמַחֲקִימַחֲקוּמחוקנה / מְחֹקְנָה2
notes
  1. Pronounced מָחַקְתֶּם and מָחַקְתֶּן in informal Modern Hebrew.
  2. Rare in Modern Hebrew.

Descendants
  • → Yiddish: מעקן (mekn)
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.