אוורר

Hebrew

Root
א־ו־ר־ר (ʾ-w-r-r)
2 terms

Verb

אוורר / אִוְרֵר • ('ivrér) (pi'el construction)

  1. ventilate, air (bring something into contact with the air)

Conjugation

Conjugation of איורר / אִוְרֵר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְאַוְרֵר
action noun איורור / אִוְרוּר
finite forms singular plural
m f m f
past first איוררתי / אִוְרַרְתִּי איוררנו / אִוְרַרְנוּ
second איוררת / אִוְרַרְתָּ איוררת / אִוְרַרְתְּ איוררתם / אִוְרַרְתֶּם איוררתן / אִוְרַרְתֶּן
third איורר / אִוְרֵר איוררה / אִוְרְרָה איוררו / אִוְרְרוּ
present מְאַוְרֵר מְאַוְרֶרֶת מְאַוְרְרִים מְאַוְרְרוֹת
future first אֲאַוְרֵר נְאַוְרֵר
second תְּאַוְרֵר תְּאַוְרְרִי תְּאַוְרְרוּ תְּאַוְרֵרְנָה1
third יְאַוְרֵר תְּאַוְרֵר יְאַוְרְרוּ תְּאַוְרֵרְנָה1
imperative אַוְרֵר אַוְרְרִי אַוְרְרוּ אַוְרֵרְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

References

  • “אורר” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.