אוצר

Hebrew

Root
א־צ־ר (ʾ-ts-r)
1 term

Pronunciation

  • (Modern Israeli Hebrew) IPA(key): /(ʔ)oˈt͡saʁ/
  • Audio:(file)

Noun

אוֹצָר • (otsár) m (plural indefinite אוֹצָרוֹת, plural construct אוֹצְרוֹת־)

  1. A treasure (collection of valuables).
    Synonym: מטמון
    • Tanach, 1 Kings 14:26, with translation of the King James Version:
      וַיִּקַּח אֶת־אֹצְרוֹת בֵּית־יהוה וְאֶת־אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת־הַכֹּל לָקָח
      vayiqqáẖ et-otsərót bēt-YHVH vəet-otsərót bēt hammélech vəet-hakkól laqáẖ
      And he took away the treasures of the house of the Lord, and the treasures of the king's house; he even took away all
  2. A treasury (the collection of a state's funds).
    מִשְׂרַד הָאוֹצָר קִדֵּם אֶת הָרֵפוֹרְמָה בְּשׁוּק הַהוֹן.
    Misrád ha-otsár qidém et ha-refórma b-shuq ha-hón.
    The Office of the Treasury promoted the reform in the capital market.
  3. (archaic) A treasury (building or the like for the storage of valuables).
    • Tanach, 2 Chronicles 32:27, with translation of the King James Version:
      וַיְהִי לִיחִזְקִיָּהוּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד הַרְבֵּה מְאֹד וְאֹצָרוֹת עָשָׂה־לוֹ לְכֶסֶף וּלְזָהָב
      vayhí liẖizqiyáhu 'ósher vəchavód harbé məód vəotsarót asa-ló ləchésef uləzaháv
      And Hezekiah had exceeding much riches and honor: and he provided him treasuries for silver, and for gold
    • a. 500 C.E., Babylonian Talmud. Pesachim, 8a:
      וְאוֹצְרוֹת יַיִן וְאוֹצְרוֹת שֶׁמֶן — אֵין צְרִיכִין בְּדִיקָה.
      və-otsərót yáyin və-otsərót shémen, ēn tsərichín bədiqa.
      and wine cellars and oil storehouses do not require a search.
  4. (by extension) A large quantity.

Declension

Declension of אוֹצָר
isolated forms with possessive pronouns
Number: State: form Person: singular plural
m f m f
singular indefinite אוֹצָר first אוֹצָרִי אוֹצָרֵנוּ
definite הָאוֹצָר second אוֹצָרְךָ אוֹצָרֵךְ אוֹצַרְכֶם אוֹצַרְכֶן
construct אוֹצַר־ third אוֹצָרוֹ אוֹצָרָהּ אוֹצָרָם אוֹצָרָן
plural indefinite אוֹצָרוֹת first אוצרותיי / אוֹצְרוֹתַי אוֹצְרוֹתֵינוּ
definite הָאוֹצָרוֹת second אוֹצְרוֹתֶיךָ אוצרותייך / אוֹצְרוֹתַיִךְ אוֹצְרוֹתֵיכֶם אוֹצְרוֹתֵיכֶן
construct אוֹצְרוֹת־ third אוֹצְרוֹתָיו אוֹצְרוֹתֶיהָ אוֹצְרוֹתָם אוֹצְרוֹתָן

Derived terms

  • (collection of valuables): אוצר בלום,‎ אוצר טבע

Further reading

Noun

אוֹצֵר • (otsér) m (plural indefinite אוֹצְרִים, feminine counterpart אוֹצֶרֶת)

  1. A curator (someone who manages a collection, as in a museum).
    הָאוֹצֵר אַחְרַאי עַל הַמַּצָּגִים בַּמּוּזֵאוֹן.
    Ha-otser aḥráy 'al ha-matsagím ba-muzeón.
    The curator is responsible for the exhibits in the museum.

Verb

אוֹצֵר • (otsér)

  1. Masculine singular present participle and present tense of אָצַר (atsár).

Yiddish

Etymology

From Hebrew אוֹצָר (otsár).

Noun

אוצר • (oytser) m, plural אוצרות (oytsres)

  1. treasure (collection of valuables)
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.