מנהג

Hebrew

Etymology

Root
נ־ה־ג (n-h-g)
9 terms

Compare Arabic مِنْهَج (minhaj).

Noun

מִנְהָג • (minhág) m (plural indefinite מִנְהָגִים, singular construct מִנְהַג־, plural construct מִנְהֲגֵי־) [pattern: מִקְטָל]

custom (traditional practice)
מנהגים יהודיים ― minhagím yehudiyim ― Jewish customs
- a. 217 C.E., Mishnah. Bava Metzi'a, section 7.1:
  הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.
  Ha-kol k-minhag ha-m'dinah.
  Everything according to the custom of the place.

Declension

Declension of **מִנְהָג**
	isolated forms		with possessive pronouns
Number:	State:	form	Person:	singular		plural
Number:	State:	form	Person:	m	f	m	f
singular	indefinite	מִנְהָג	first	מִנְהַגִי		מִנְהַגֵנוּ
	definite	הַמִּנְהָג	second	מִנְהַגְךָ	מִנְהַגֵךְ	מִנְהַגְכֶם	מִנְהַגְכֶן
	construct	מִנְהַג־	third	מִנְהַגוֹ	מִנְהַגָהּ	מִנְהַגָם	מִנְהַגָן
plural	indefinite	מִנְהָגִים	first	מנהגיי / מִנְהָגַי		מִנְהָגֵינוּ
	definite	הַמִּנְהָגִים	second	מִנְהָגֶיךָ	מנהגייך / מִנְהָגַיִךְ	מִנְהֲגֵיכֶם	מִנְהֲגֵיכֶן
	construct	מִנְהֲגֵי־	third	מִנְהָגָיו	מִנְהָגֶיהָ	מִנְהֲגֵיהֶם	מִנְהֲגֵיהֶן

Yiddish

Noun

מנהג • (mineg) m, plural מנהגים (minhogem)

alternative spelling of מינהג (mineg)