מסירה

Hebrew

Etymology

Root
מ־ס־ר (m-s-r)
6 terms

Action noun of the verb מָסַר (masár), from the root מ־ס־ר (m-s-r).

Noun

מְסִירָה • (m'sirá) f (plural indefinite מְסִירוֹת, singular construct מְסִירַת־, plural construct מְסִירוֹת־) [pattern: קְטִילָה]

  1. delivery, handing over, transmission
  2. (sports) pass
  3. (colloquial, in the plural) catch (children's game)

Declension

Declension of מְסִירָה
isolated forms with possessive pronouns
Number: State: form Person: singular plural
m f m f
singular indefinite מְסִירָה first מְסִירָתִי מְסִירָתֵנוּ
definite הַמְּסִירָה second מְסִירָתְךָ מְסִירָתֵךְ מְסִירַתְכֶם מְסִירַתְכֶן
construct מְסִירַת־ third מְסִירָתוֹ מְסִירָתָהּ מְסִירָתָם מְסִירָתָן
plural indefinite מְסִירוֹת first מסירותיי / מְסִירוֹתַי מְסִירוֹתֵינוּ
definite הַמְּסִירוֹת second מְסִירוֹתֶיךָ מסירותייך / מְסִירוֹתַיִךְ מְסִירוֹתֵיכֶם מְסִירוֹתֵיכֶן
construct מְסִירוֹת־ third מְסִירוֹתָיו מְסִירוֹתֶיהָ מְסִירוֹתָם מְסִירוֹתָן

Yiddish

Etymology

From Hebrew מְסִירָה (m'sirá).

Noun

מסירה • (mesire) f, plural מסירות (mesires)

  1. mesirah, denunciation
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.