נמס

Hebrew

Root
מ־ס־ס (m-s-s)
3 terms

Verb

נָמַס • (namás) (nif'al construction, infinitive להימס / לְהִמֵּס, present נָמֵס, future יימס / יִמַּס)

  1. (intransitive) to melt
  2. (intransitive) to dissolve

Usage notes

  • The infinitive להינמס / לְהִנָּמֵס is often used colloquially instead.

Conjugation

Inflection of נמס
non-finite forms to-infinitive להימס \ לְהִמֵּס
finite forms singular plural
m f m f
past first נְמַסּוֹתִי נְמַסּוֹנוּ
second נְמַסּוֹתָ נְמַסּוֹת נְמַסּוֹתֶם נְמַסּוֹתֶן
third נָמַס נָמַסָּה נָמַסּוּ
present נָמֵס נְמַסָּה נְמַסִּים נְמַסּוֹת
future first אימס \ אִמַּס נימס \ נִמַּס
second תימס \ תִּמַּס תימסי \ תִּמַּסִּי תימסו \ תִּמַּסּוּ תימסנה \ תִּמַּסְנָה1
third יימס \ יִמַּס תימס \ תִּמַּס יימסו \ יִמַּסּוּ תימסנה \ תִּמַּסְנָה1
imperative הימס \ הִמַּס הימסי \ הִמַּסִּי הימסו \ הִמַּסּוּ הימסנה \ הִמַּסְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.