רצון

Hebrew

Etymology

Root
ר־צ־ה (r-ts-h)
7 terms

From רָצָה (ratsá, “to want”) +‎ ־ון (-on).

Pronunciation

Audio: (file)

Noun

רָצוֹן • (ratzón) m (plural indefinite רְצוֹנוֹת, singular construct רְצוֹן־)

Declension

Declension of **רָצוֹן**
	isolated forms		with possessive pronouns
Number:	State:	form	Person:	singular		plural
Number:	State:	form	Person:	m	f	m	f
singular	indefinite	רָצוֹן	first	רְצוֹנִי		רְצוֹנֵנוּ
	definite	הָרָצוֹן	second	רְצוֹנְךָ	רְצוֹנֵךְ	רְצוֹנְכֶם	רְצוֹנְכֶן
	construct	רְצוֹן־	third	רְצוֹנוֹ	רְצוֹנָהּ	רְצוֹנָם	רְצוֹנָן
plural	indefinite	רְצוֹנוֹת	first	רצונותיי / רְצוֹנוֹתַי		רְצוֹנוֹתֵינוּ
	definite	הָרְצוֹנוֹת	second	רְצוֹנוֹתֶיךָ	רצונותייך / רְצוֹנוֹתַיִךְ	רְצוֹנוֹתֵיכֶם	רְצוֹנוֹתֵיכֶן
	construct	רְצוֹנוֹת־	third	רְצוֹנוֹתָיו	רְצוֹנוֹתֶיהָ	רְצוֹנוֹתָם	רְצוֹנוֹתָן

Derived terms

אֵין דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הָרָצוֹן (ein davár haoméd bif'néi haratzón)
בְּאִי רָצוֹן (b'í ratzón)
רָצוֹן טוֹב (ratzón tov)

Descendants

→ Yiddish: רצון (rotsn)

References

H7522 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Yiddish

Etymology

Borrowed from Hebrew רצון (ratzón, “will, desire”)

Pronunciation

(YIVO, Northeastern) IPA^(key): /ˈʁɔt͡sn̩/
(Poylish) IPA^(key): /ˈʁuːt͡sn̩/
(Ukrainish) IPA^(key): /ˈʁut͡sn̩/

Noun

רצון • (rotsn) m, plural רצונות (retsoynes)

(usually uncountable) desire

References

Justus van de Kamp et al., “רצון” in Jiddisch-Nederlands Woordenboek [Yiddish-Dutch Dictionary], Amsterdam: Stichting Jiddische Lexicografie, 1987-present (ongoing). [1].